נולדה מאהבה
על ארבע. ביד אחת מברשת קטנה ביד השניה יאה. אוספת פירורי מזון מהרצפה, ומזמזמת תפילה להסרת מכשולים מהדרך. כל אחד צריך אחת כזו. כשהעיניים שלנו
גם וגם וגם
הנה אני מעזה. פותחת את דלת החללית, ששימשה אותי למסע שהתחיל מזמן, ותפס תאוצה כל פעם שהלב שלי נשבר.. ועוד קצת נשבר ועוד טיפה. הגיחה
התקווה
תקווה. תוכלי לשיר לי את התקווה? הוא מרים מבט מהספר, שממש עכשיו יצא בהולנד. סיפור אמיתי מהזמנים האיומים ההם, שבזכותם קמה המדינה הזו. העיניים שלי
כאב
זוחלת. התעלה כל כך צרה וחשוכה. אני לא מצליחה להזכר איך בדיוך נכנסתי. בוץ. אבק. אני שרוטהוחבולה. חלק מהפצעים כבר הגלידו. רובם בשלבי החלמה. כן.
רכבות הרים
ניו יורק. יום אחרון למה שתוכנן כנסיעת עסקים והפך להיות עוד חלק ממסע ההתפתחות שלי. ממחיש כל כך את מה שכבר הסכמתי לקבל… אני לא
מצרים
מצרים. ”ספרי לי“, היא נעמדה מולי יפה כל כך במכנסיים קצרים וחולצה צהובה. ”ספרי לי על מצרים." אני עוצמת עיניים כמו מראה לה, ואומרת בקצרה:
קצת עלי
הי, אני קרנית וסלינג, נעים מאד!
אמא ללולה ולגולי, שמזכירים לי כל יום אהבה מהי.
עורכת דין בהכשרתי. מוסמכת בישראל ובמדינת ניו יורק ומתמחה במשפט בינלאומי, ליווי עסקאות נדלן בארה״ב וליטיגציה.
לאחר שנים של ליטיגציה (הופעות בבית משפט) יומיומית ומתוך רצון לצפות טוב יותר את תוצאות ההתדיינות, נולד המחקר שלי: ״מהות האינטואיציה השיפוטית: פקרטיקות של אינטואיציה שיפוטית על רקע דילמות של לגיטימציה״. מחקר איכותני במהלכו ראיינתי 24 שופטים על אינטואיציה שיפוטית ותהליכי קבלת ההחלטות. מה שלא צפיתי, הוא שהמחקר יהפוך את עולמי, וישלח אותי לחיפוש עצמי. הדרך היא ארוכה ומטלטלת, והיו רגעים קשים מנשוא. למדתי כל כך הרבה על עצמי ועל העולם. את התובנות שלי אני משתפת בהרצאות ובכתיבה.
מתרגלת בעצמי ומלמדת אחרים פרקטיקות של לשיפור תהליכי קבלת החלטות ובכלל לחיים מאוזנים, שלווים וטובים יותר. מטפחת גמישות מחשבתית ויצירתיות. מאמצת כל יום מחדש גישה הוליסטית (מלשון – שלם וכולל) המשלבת בין כל החלקים שהם אני.